התגובית הראשונה שלי

"אנחנו זקוקים לשערורייה חדשה", אמר השר בישיבת הצוות הדחופה שכינס במשרד לענייני משפחה. לפגישה הגיעו זבולון ישטוב, עוזרו האישי של השר לענייני חוקה ומשפט, זמר הרדעה, שהוא נציגו בתקשורת, זהבי ראשנץ שאחראי מטעמו על הרשתות החברתיות, ואני. מתפקידי להקליד פרוטוקול ולהעביר אותו לשר, "לעיניך בלבד". סיכום ישיבה שיזכיר לשר איזה תפקידים חילק למי, ולמה. הוא יחזיק את הנייר הזה בישיבה הבאה שבה ידקור בקול קשה פקידים מנופחים, יוציא להם את האוויר מהמפרשים לפני שיעזו להעיף את עצמם לגבהים. בתור מנהלת מדור קלידה, ביומיום אני עוברת בין המחלקות ומקלידה מכתבים בגיבוי למזכירות. אבל בימים ששרי מנדוק, העוזרת למנהלת לשכת השר, נעדרת, אני פותחת את דלתות הלשכה במקומה.

קיבלתי את התפקיד בגלל יכולת ההקלדה שלי, וגם בגלל שמהתחלה ידעתי בדיוק איך השר שותה את התה שלו. המידע הזה הגיע אלי כי במקרה הזדמנתי לחדר הדואר בבוקר יום שלישי, היום שבו הופיעה באתרי החדשות הידיעה שהתמנה לתפקיד. אז, עדיין הייתי אחראית קפה ומחלקת דואר, מחכה לקבל תקן של עוזרת מזכירה. הייתי מגיעה לקראת הפסקת הצהריים, מעמיסה את המעטפות והחבילות על העגלה ועוברת בין הקומות והפקידים לחלוקה. את מי שרצה לשתות משהו חם הייתי מפנה למטבחון של הקומה.

באותו יום הקדמתי לקום מהשינה, כי יום קודם שאלה אותי שרי מנדוק אם אני יודעת להוריד שערות עם חוט, והעיניים שלה שוטטו לי על הפנים כאילו רצו להגיד משהו משלהן אילו הייתה להן היכולת לדבר. אני לא יודעת להוריד שערות עם חוט, לכן הידיעה שהתמנה שר חדש קפצה לי לטלפון כשעמדתי מול המראה עם הפינצטה והתלבטתי אם, בהזדמנות זו, כדאי לפוצץ פצעון חדש שאיתרתי על הסנטר. או שזה יעשה לי סימן. אבל השעה הייתה מאוחרת ונזכרתי שתכננתי לצאת מוקדם באותו היום. מיהרתי לצאת, כי רציתי לשאול את הרצל מגיד, מנהל מחלקת המיון, אם הוא ראה אותי ביום ראשון בתחנת האוטובוס של שעה חמש, כשדיווש על האופניים בדרך הביתה. ברור שלא רציתי טרמפ, הייתי מתה לשירותים ואיך אני אעלה ככה על אופניים. רק רציתי לשאול אותו אם הוא ראה שזורר מחלול, עוזרו האישי של השר לענייני חוקה ומשפט דאז, שנשוי אגב, נצמד אלי שם. אם ראה, אז שלא יספר בעבודה שאנחנו מתעסקים חס וחלילה כי בדיוק שמתי עין על בנצי נהרי, העוזר לענייני מנהלה באגף משאבי אנוש, ולא רציתי שיקלקל לי.

אז נכנסתי מוקדם לחדר הדואר, אבל עצרתי בדיוק בזמן. לפני שפתחתי את הפה, שמעתי את הרצל ומנשה מגיב, סגן מנהל המחלקה, מדברים בקולות נמוכים. הבנתי שעכשיו שווה להיות בשקט. אז ניגשתי על קצות האצבעות, ונעמדתי מאחוריהם כדי לשמוע טוב. הרצל סיפר למנשה שרמונה, השכנה שלו בנוה יעקוב, מכירה את ג'וי התאילנדית, זאת שמנקה לשר הנכנס את הבית בהר נוף. יום אחד, כשג'וי עבדה אצל הבוס הקודם שלה, יועץ ראש הממשלה ליחסי חוץ וענייני מיעוטים, היא סיפרה לרמונה בדמעות שהכינה לבוס תה יסמין כמו שהכירה מהבית, והוא זרק עליה את הכוס. רמונה ניחמה אותה והציעה לה לעבור לעבוד בניקיון אצל אשת השר הנכנס. "זאת משפחה טובה. בתור עובדת זרה, ערב שבת יהיה היום החופשי שלך, וככה אף אחד לא יזרוק עליך כלום כי הם זורקים דברים אחד על השני בעיקר בארוחות שישי". רמונה, בשלנית בחסד עם הרבה חריף, נהגה לבשל את הארוחות החמות של השר לפי הזמנה, בעיקר לקראת סוף השבוע כשהילדים באו להתארח עם הנכדים ורצו אוכל ביתי. היא חזרה בתחילת השבוע, כשהיה צריך לסדר אחר כך ולשטוף את הכלים. לכן, ידעה רמונה בדיוק איך השר שותה את התה שלו. חזק עם התיון, "שיישאר בתוך הכוס, נשמה", וחצי כפית דבש. "ושימי לו גם עוגיית שקדים ליד, שיזכור שאני הבאתי אותך", אמרה רמונה לג'וי.

הרצל ומנשה לחששו את הסיפור עם הגב אלי, ובגלל שלא ראו חשבו, כנראה, שהם גם לא נשמעים. או שראו, אבל חשבו לעצמם שבחורה נמוכה עם ירכיים כבדות, שקושרת חזק את השיער ומשתמשת בהרבה מייקאפ ומדביקה ציפורניים, ולפעמים נפלטים לה גם הח' והע', גם לא שומעת. אבל ככה השגתי את התפקיד שלי, ואני לא מתכוונת לוותר עליו. ביום הראשון שלו בתפקיד, הופעתי בלשכת השר והכנסתי לו את התה כמו שהוא אוהב אותו – חזק עם חצי כפית דבש בדיוק. גם זכרתי להשאיר את התיון בכוס.

מאז עברו חודשיים, והיום בבוקר לקח השר ברעש לגימה מהתה, וביקש ממני לזמן את שלישיית "זה וזה" – זבולון, זמר וזהבי, לישיבה דחופה. "שיגיעו עכשיו, עוד עשר דקות מקסימום חצי שעה", אמר. הדחיפות נבעה מידיעה שפורסמה באותו בוקר באחד העיתונים, לפיה המשרד העלים עין מגניבת המיליונים שנעשתה ב"אגודה הממלכתית לגיל השלישי ושאריו"."בחסות החוק" זעקה הכותרת, וצרבה לעיניו הטרוטות של השר. בחודשים האחרונים הוא עסק בכיבוי שריפות חוזרות ונשנות בתחומים שבאחריות משרדו, ואלה הדירו שינה מעיניו. נדמה לי, שלא מעט באשמתי.

הייתה "פרשיית זורר המזהם", שבמהלכה נחשד זורר מחלול שלכלך על השר כאילו הוא מעסיק עובדים זרים בביתו. הוא הועף ממשרתו כעוזר אישי לענייני חוקה ומשפט, וזבולון ישטוב התמנה בתפקיד. הפיטורים של עוזר השר מחלול באו בעקבות תגובית שהתפרסמה לידיעה בנושא רשת שפעלה להאריך שהות של עובדים זרים תמורת שוחד. מישהו כתב שם: ״מהיכרותי עם עובדת זרה משגעת במשרד לענייני משפחה, אצלנו נותנים יחס אישי לעובדים הזרים״. לא שרציתי לסבך מישהו, חס וחלילה. זאת הייתה התגובית הראשונה שלי, ואני מודה שקצת התרגשתי להופיע, פעם ראשונה, באתר חדשות. אבל ממש חיבבתי את ג'וי שבזכותה הגעתי לתפקיד אז היה חשוב לי להתייחס. גם שידעו לכבד את השר. הוא עושה הרבה בענייני משפחה. ככה חשבתי לעצמי, ופנטזתי על זורר, איך הוא נדלק עלי, מתחיל איתי, מתאהב ועוזב את אשתו בשבילי. אז רציתי לכבד אותו, וחתמתי בשמו על הידיעה. הייתי בטוחה שהתגובית תראה יותר חשובה אם יחתום עליה אדם מכובד כמו עוזר השר לענייני משפחה. אחרי שזורר פוטר, היו שמועות שברח מהבית עם עובדת זרה. יום אחד קיבלנו בקבוצה תמונה שלו עם תאילנדית יפיפייה. "שותים קוקטיילים על רקע השקיעה בקוסמויי", הוא כתב עם אימוג'י של לשון וקריצה. שרי מנדוק ענתה לו "תשלח עוד תמונות, יא ממזר", אבל מתוך לויאליות הוא נזרק מהקבוצה.

בהמשך, הייתה פרשיית מגיד ומגיב, שבמהלכה נחשדו הרצל ומנשה שהדליפו "סודות מחדר הדואר" בעניין הנטיות של אישיות בכירה מאוד במשרדינו לטפוח בחמדה על ישבניהם של הבחורים, טפיחה הגונה שמלווה בקריאה "תהיו טובים, אה?". בהמלצתו של זמר הרדעה, נציגו של השר בתקשורת, זימן אותם השר לשיחה "אבהית ורגועה". ככה סיפרו אחר כך הרצל ומנשה בקפיטריה. שניהם הקפידו לניילן את ההודעות על המינויים החדשים שלהם והעלייה בדרגה. הרצל הפך למנהל אגף, ומנשה למנהל המחלקה. שתי התעודות תלויות עד היום על קיר "מיון וחלוקה". אני מודה שזה לא מעט בזכותי.

לא אהבתי את העניין הזה, שזבולון ישטוב, העוזר האישי החדש של השר, מתקרב יותר מדי לזהבי ראשנץ שאחראי מטעמו על הרשתות החברתיות. נראה לי שזה בגלל הריסים. היו לישטוב ריסים מפה ועד להודעה חדשה, "מקסימים שזה לקנא", אמרה שרי מנהלת הלשכה. היו לו גם אצבעות ארוכות ודקות, והוא היה מתלטף בהן ומעפעף בריסים, מקרב את הראש לזהבי כשהם היו מתייעצים. אחר כך קם, הולך כמה צעדים, מסתובב, מצביע באצבע ארוכה על זהבי ואומר "תהיו טובים, אה?". זהבי היה מרוצה, אפילו הסמיק פעם חזרה. בחדר הדואר דיברו על הנטיות החדשות שהביא ישטוב למשרד. מנשה סיפר להרצל, שהוא עצמו זכה מישטוב לטפיחה הגונה. זה נכון. ראיתי, במסדרון ביציאה לשירותים, ומנשה חייך אליו בתגובה. "אלי הוא רק עפעף, אבל תשתוק", אמר לו הרצל. ישטוב הוא האחיין של השר. אף אחד לא יודע את זה, אבל הרצל זוכר שכשהשר התמנה הוא קיבל גלויה עם ברכה: "מזל טוב אחי היקר, שתזכה לגדולות, עם זבולון אתך". הברכה נכתבה על גלויה עם ציור של קריצה, ופנינה חתמה - באהבה, פנינה ישטוב אחותך.

"ומה עם זוגיות", אמרה לי דודה בת שבע שבוע אחרי שבוע, כל יום שני, כשחזרה עם אימא אחרי שחתמה בביטוח לאומי. כל שבוע הן היו מדברות את אותן דיבורים. בת שבע הייתה מקוננת עם אימא על ה"להיות לבד". בת שבע לבד כי אף פעם לא היה לה מישהו. אימא לבד בגלל העישון. היו יושבות וטובלות עוגיות שומשום בחומוס ועמבה, נוגסות בצער בפלפלים חריפים ומורידות דמעות בכוח. "הוא היה מעשן ומעשן, כל הזמן זה מה שעשה. אין פלא שככה נגמר", אמרה על אבא אותו משפט כל שבוע. "וגם קצת ערק", הייתה בת שבע מואילה בטובה.

אז כבר ירד לי מזורר מחלול, ופינטזתי על זהבי כאפשרות לא רעה. ולא אהבתי איך שהוא מסמיק לישטוב אחרי שזה מוריד אליו את הריסים שלו. באותו זמן התפרסמו ידיעות על פעילות המשרד לקידום הזכויות של "המשפחות החדשות". השר גם התראיין לטלוויזיה בנושא, והיה מסתובב גאה. התגובית שלי הייתה עדינה. כתבתי "ישבני הפקידים הטובים במשרד לענייני משפחה מעולם לא טופחו כמו בעת האחרונה. רק אומר", וזאת בתגובה לידיעה שכותרתה "פריצת דרך בהובלת האגף לענייני חוקה". הפעם לא רציתי להסתבך, אז חתמתי רק במילה "תגובה". זה עורר שערורייה חדשה, הייתה קצת אי נעימות בלשכת השר, ושרי מנדוק יצאה משם פעם בוכה. אבל בסך הכול נראה לי שהפעם הצליח לי.

הייתה פרשיית בנצי נהרי, העוזר לענייני מנהלה באגף משאבי אנוש, שנחשד שהדליף ל"מקור ראשון" את עניין המינויים הפוליטיים במשרד. השר נאלץ להתראיין בנושא ב"וואלה", ולהסביר שלא רק שתפקידים כמו "ראש אגף א- פוליאמוריה" ו"מנהלת מחלקת ריבוי יחסים -מניעה", שכפופה לראש האגף, הם משרות אמון ורק ראוי שימלאו אותם אלה ששרתו אותו נאמנה במהלך הקריירה שלו, אלא הם גם תפקידים חיוניים לשגשוגם של ענייני המשפחה במדינה, וכך ראוי לתחום שהוא מופקד עליו מטעם ראש הממשלה. כך נזרק גם בנצי נהרי מתפקידו. בחלוף הזמן גם עמדת המפתח שלו בהזיות הרומנטיות שלי איבדה את תוקפה, ואת מקומו תפס זהבי ראשנץ, האחראי מטעם השר על הרשתות החברתיות.

היום זקוק השר לשערורייה חדשה שתציג את משרדו באור חיובי. זאת ההחלטה שקיבל בלילה האחרון, במהלכו הוגיע את נפשו בשאלה כיצד יטפס במעלה סולם הפריימריז המתקרבים וישובץ ויהי מה ברום הרשימה, כאשר לחובתו נזקפים מיני מינים של סקנדלים שעלולים להעמיד אותו באור רע. "תדליקו לי נר בלב החשכה", זאת הכותרת שנתתי לפרוטוקול הישיבה. התגובה של זבולון, זמר וזהבי הייתה חלשה. אולי בגלל שהקדימו בקימה, אני, כרגיל, הייתי רעננה, ותקתקתי במרץ.