שביל חול ים
צדפים וסירפדים
עצי תפוז לימון ושסק
קיץ בחרציות ובסביונים.

בקצה קירות של בית תכלת
עם מרפסת חתולים
דלת רשת שנחבטת
וכורסא רבת שנים.

השיחה אינה נדרשת
גם לא דברי נימוסין.
רק צלחת שמוגשת
בצעדים כבדים: "היה טעים?"

הנה בשביל אני הולכת
פותחת פתח ונכנסת.
שם היא מאירה פנים,
שותקת, מעבר לשנים.

כשהייתה העת ללכת
הייתי רצה בין הענפים
אל המרפסת האחרת.

בקצה השביל
מעבר לשנים.