משגעים השיחים האלה בצידי הדרך, עם הפרחים הוורודים.
עלים ארוכים, ירוקים ומחודדים לשמים זוקפים, תוחמים שביל צר ואפור.
רגלי נושאות אותי אל האופק.
ענני אבק מיתמרים,
גרבים גולשות במורד השוקים,
חצאית קלה מתנפנפת ברוח, נוגעת לא נוגעת באחורי ירכיים נרעדות.
גומעת אוויר צלול, שואפת חיים ושמש.
ריאותי מתמלאות.